יום שלישי, 24 בינואר 2012

שורשים של אהבה


בוקר עירני, אחרי ימים של גשם כועס ומנקה
מסתכלת מבעד לחלון המקלחת שלי,
שמחה לגלות את החצר, את הפרחים והעצים, עומדים שם במקומם
מתבוננת וחושבת, שמחה ונזכרת.
העצים שבגינה שלי הם בגיל של אהוב ליבי, אנחנו גרים בבית שהוא נולד בו,
העצים שהוא שתל עם אמא שלו משמשים היום לילדיי לשעריי כדורגל,
לטיפוס על צמרות, לגילוי של מנגו בשל בקיץ, להמון עוגות של קלמנטינות בחורף.
השורשים שהיא שתלה הפכו להיות הפירות של המשפחה שלי.
ואני מודה.
נזכרת בספר "העץ הנדיב". ספר ילדים שכמו רבים אחרים הוא כל כך למבוגרים.
על העץ הזה, שתמיד נמצא שם, מעניק מעצמו ה כ ל כדי שלילד יהיה טוב.


והוא מאושר. והעץ היה מאושר..
וכך גם היא.. האושר שלה טמון בנתינה שלה.
חושבת על עוד ספר ילדים (אין מה לעשות.. זה עולם ההשראות שלי..)
שאותו אני מקריאה ליילדי :"על עלה ועל אלונה"
כמה שונה העץ שם.. שביקש את עלה הלב שלו בחזרה..
מאחדת אותם בליבי ומבקשת מעצמי להעניק משהו מעצמי לאילנה שלי..
שנמצאת איתי מאז שאני בת חמש עשרה, כשהשיר של אביב גפן
"הו אילנה" היה ההמנון שלי..
והיא לא הבינה.. מי זו הנערה הקרחת, המקועקת הכל כך צעירה שהבן שלה בחר לאהוב..
לא הבינה וקיבלה. כמו שרק אמא שאוהבת את בנה יכולה לקבל..
ועד היום אנחנו לומדות אחת את השניה. והיא שם תמיד.


עוזרת, מאכילה, שומרת. אוהבת בדרכה הכל כך מיוחדת.
לקראת טו בשבט ויום המשפחה, שכנראה לא סתם מגיעים אחד אחרי השני
נולדה לי קולקציה, "הו אילנה" זהו שמה..
מספרת על שורשים ועל בית שנמצא בתוך הלב,



מספרת על עצים ועלים של לבבות, מספרת על שורשים של אהבה,
שנמצאים אצלי בגינה מתחת לאדמה. בזכותה. בזכות אהבתה. בזכות נדיבותה.

לקראת החג המגיע ממש עוד רגע,
שמחה להזמין את כולכם למכירה חגיגית ושמחה אצלי בחצר
חברות טובות, שהן סוג של משפחה.. מעצבות מוכשרות ונפלאות ואני, מחכות לכם, אצלי בחצר
לחגוג את חג האילנות, את יום המשפחה ואת וולנטיין, שהוא יום האהבה.
ב10/2 יום שישי, בין 9:00 ל 15:00, מזמינות את כולכם ליום של חגיגת חברויות ומשפחה.
פרטים בהמשך...































3 תגובות:

  1. וואוו, מקסים. גם המילים וגם העבודות.

    השבמחק
  2. זכית ,בבעל אוהב ואמא שלו שגידלה אותו להיות כזה.זה ברור הרי שמי שאת מתאהבת בו התאהבת גם קצת באמא שגידלה אותו,לא? אני כן.

    השבמחק