ליאת שרון - מטפלת ויוצרת בחימר

מסע קדום. שנה חדשה.

וגם אני, כמו עליזה, (מארץ הפלאות..)

מצאתי את עצמי מתגלגלת בתוך מערת לידה מבלי שהתכוונתי.

וגם אני כמו עליזה, לא הבנתי למה אני קטנה וגדלה

שתיתי כל מה שיכולתי, ניזונתי מכל מה שמצאתי.

וגם אני כמו עליזה, רק כשבכיתי ממש את הצער ואת הבלבול

נפתח לי השער.

וכשנפתח השער,

גיליתי את שדה האהבה שטמון בתוכי,

הרגשתי את הלב פועם וחי,

כשהתנקה הכאב

יכולתי לראות, להתבונן. נזכרתי בלהרגיש

נזכרתי בכוחותיי, נזכרתי במי אני.

נזכרתי בילקוט הקסמים שלי, שבתוכו נמצאת אהבה ללא תנאים,

אמונה בדרך ולב פתוח לבא לבוא,

וכפי שעליזה שלי אמרה, קצת אחרי שהיא שתתה מהבקבוק

ונורא נורא גדלה, " רק מעט מאוד דברים הם בלתי אפשריים בהחלט.."

אז זה הסיפור של הכלים שלי לשנה החדשה,

לב פתוח מלא באהבה,

שדות שנזרעו ומתחילים להנביט את פרחי האמונה שלנו,

מסע שלא נגמר לעומקים חדשים של היכרות עם עצמי, של היכרות עם הסביבה.

יער עבות מלא ביצורים, מלא בדמיונות. מלא בתובנות.

מאחלת לכולנו שלא נפחד לצעוד בתוך היער המלא יצורים:

חתולים נעלמים,

מלכות של לבבות,

שפנים ממהרים.

שלא נמהר להתעורר ותמיד נמשיך לחלום.