יום שישי, 17 בדצמבר 2010





מתנות קטנות בדרך

רציתי לכתוב משהו אחר לגמרי
אבל אז ירדתי לסטודיו וברדיו ניגן השיר של אברהם טל
שמיד פתח לי את הלב ושוב נזכרתי למה אני כל כך
אוהבת את הזמר הזה..
פשטות המילים שלו,
כל כך הרבה פעמים השירים שלו הצליחו להרגיע, לפתוח, להזכיר
לי את החמלה הגדולה שיש בעולם הזה..

"אם את הולכת
או אם את חוזרת
שייגמר יומך בטוב.."

איזו ברכה מדהימה לכל איש ולכל אישה,
לכל אהוב ולכל אהובה.
מוצאת את עצמי מרגישה שהשיר נכתב בשבילי,
מוצאת את עצמי מברכת בשיר הזה את כל אהוביי..

"ימים טובים נותנים עוד כח לצחוק.."
מאמינה שכל דבר הוא זמני וקצוב
וגם מה שנראה רע עכשיו
ייתברר כטוב מסויים,
הצחוק שלנו משחרר מועקות, מזכיר את הכוחות
והימים הטובים.. אין לי מילים..

"שים אליי לב
שוב נתקרב.."
לא רק אני מרגישה שאהבה היא התרופה להכל..

נזכרת בספר מקסים שאני קוראת עכשיו
"בונה ארמונות בכפית"
של איריס ערד,
סיפור אמיתי על אישה אמיצה,
שהפכה להיות צמח ובכח האהבה של אוהביה ושל עצמה
חזרה לכאן.
ספר מדהים, שמשפט מתוכו לא יוצא לי מהראש (או מהלב)
"אין אנשים זרים, רק חברים שעוד לא הספקת להכיר"

אז אחרי המונולוג ה.. שלי,
שלכולנו תהיה שבת שלום,
ושייגמר יומנו בטוב..
נשיקות

3 תגובות:

  1. גם המונולג וגם העבודות מקסימים,
    שייגמר יומך בטוב, שבת שלום,
    יערית

    השבמחק
  2. הגעתי לכאן היום לראשונה...ואני שמחה שהגעתי!
    העבודות שלך יפהפיות, כיף לראות את כל הצבע, הססגוניות והפרטים המחוייכים!
    מבטיחה לעצמי בהזדמנות לעשות סיור אחורה להשלים את מה שפספסתי :-)

    השבמחק
  3. גם אני מבקרת לראשונה. הכתיבה שלך יפה והעבודות מקסימות. נחמד להכיר, אשוב לבקר...

    השבמחק