ליאת שרון - מטפלת ויוצרת בחימר

יום הנשים

היום לפני שלוש שנים ניתחו את אמא שלי.
מניתוח של חצי שעה זה הפך להיות ניתוח של שש שעות
שבסופן המנתחת סיפרה לי שכל הבטן הנפלאה של אמא שלי היא בעצם גידול אחד ענק.
היום לפני תשעים ושש שנה נולדה סבתא של רזי.
אני מביטה בה ורואה אישה יפה כל כך, שנאחזת בחיים, שמפחדת לוותר עליהם.
היום לפני שמונה עשרה שנים ראיתי את האהוב שלי בפעם הראשונה,
וידעתי שאיתו אני רוצה לחיות
הסתכלתי בעיניים הכחולות שלו ורציתי שתמיד העיניים האלה ילוו אותי
כמו תינוק שזקוק למבט של אמא שלו כדי להתחזק,
כמו שאני מתגעגעת כל רגע של היום לעיניים של אמא שלי.
כמו שאני מסתכלת על העיניים של סבתא שלו ורק רוצה לומר לה
שהכל יהיה בסדר..
ואז אני רואה אותה, וחושבת על האישה המופלאה הזו שחיה כבר כמעט מאה שלמה.
כשאני חושבת על נשים ועל מה שהן עברו במאה האחרונה אני חושבת עליה, כי היא באמת עברה הכל..
היא עלתה לארץ לבד, דקה לפני שהכל התחיל שם,

היא הלכה חצי יום ברגל למקום העבודה שלה כדי שיהיה לה מה לאכול,
היא התחתנה וחגגה את זה בשמחה גדולה במשך שלושה ימים..
היא ילדה שתי בנות שאחת מהן היא חמותי המופלאה..
היא היתה שם תמיד נאחזת בחיים..
כשאני חושבת על אמא שלי אני נזכרת בעיניים שלה, בעומק הרגשות שעברו במבט אחד,
את כל סוגי הרגשות למדתי לזהות בזכות המבט שלה:
חום עצום וגאווה, שמחה וצחוק, זעם וכאב, אכזבה ובדידות, הכרת תודה ואינטימיות.

ובסוף כלום. דקה לפני שהנשמה משתחררת, המבט כבר לא נמצא.
ואז נזכרת במבט שליומבינה שרק העיניים שלי יכולות ללמד אותי לחיות.
רק המבט שלי על עצמי ועל החיים הוא המצפן שלי, הנווט שלי.
למדתי לראות את הטוב בכל דבר שקורה לנו.
למדתי לראות את העיקר מתוך הטפל.
למדתי להתבונן על כל רגע כאילו הוא הרגע הכי חשוב שיש.
לומדת כל רגע להתבונן ולהנות מכל רגע של יצירה, מכל רגע של בריאה.
לומדת לראות ולהכיר את הילדה שחיה בתוכי, את האישה שגדלה בתוכי.
רואה את כל מעגל הנשים המופלא שמקיף אותי ושמחה להיות חלק מהן. נשים שרואות, נשים שלומדות וחוקרות, שיודעות שטועות, שלא מפחדות להודות כשנכשלו, שמצליחות מידי פעם להודות שהצליחו..
לא סתם אומרים שדרך העיניים אפשר לדעת הכל על האדם שעומד מולך.
אולי נצליח כל בוקר להסתכל לרגע מול המראה בעיניים של עצמנו.. נזכיר לעצמנו כמה חוכמה יש במבט הזה, כמה רכות, כמה אנחנו מיוחדות ונבונות, כמה יפות.
נאהב לרגע את עצמנו ונצא לעוד יום של וונדר וומן..