יום המשפחה
מגיעה מיום מלא מבקרות, חברות, נשים נדירות שביקרו אותי היום בסטודיו.
כל אחת והסיפור שלה: שתיים פירגנו לעצמן יום של כייף,
אחת קפצה כדי לקנות מתנה לאמא שלה וחמותה, נוספת באה לבקר אותי ומיד גוייסה לעזור
לנו להוציא הזמנה דחופה. האחרונה פשוט נתנה לי אהבה.
מתנה של יום המשפחה.
הסטודיו הוא הבית שחיינו בו לא מעט שנים. אחר כך עברנו ואני המשכתי לחיות בו,
לפחות חצי משעות היום ולפעמים גם בלילות...
בסטודיו עובדות שתי נשים מופלאות, נטע ושרי. שתי מלאכיות אהובות
שצובעות, שיוצרות שעוזרות לי לברוא עולמות
שעוזרות לי להוציא מהדמיון רעיונות ולהפוך אותן למציאות..
שנמצאות שם. נוכחות ורגישות. אוהבות.
מרגישה איתן כמו אחיות. המשפחה הנוספת שלי.
שיהיה לי מאוד קשה להיפרד מהן.
לפני מספר שבועות התקבלה בביתנו החלטה הרפתקנית.
האהוב קיבל הצעת עבודה מפתה ומשמחת באפריקה.
הפתעה. התרגשות. בלבול.
נזכרת בבבקשה שביקשתי בראש השנה: :"שנה של הרפתקאות.."
הנה.. קיבלתי..
מתכנסת לתוך עצמי, שואלת שאלות ומרגישה את ההתלהבות
מהדבר החדש, הלא מוכר.
יוצאת עם שאלות לילדים. שומעת סירוב, פחד, קבלה.
רצון לנסות, לבדוק. לדעת שמותר לטעות. יוצאים להרפתקה.
למסע.
נודדים לארצות החום.
עוזבים את הבית האהוב, הסטודיו המחבק. החברים, הבטחון, המשפחה.
עם המון אמונה וידיעה שהבית הוא בלב.
שכולנו יחד הולכים להתמודד ולהכיר חוויות חדשות, תרבויות זרות. ארץ רחוקה.
קיבלנו הרפתקה.
נצא לנדידה במהלך חודשי הקיץ. את תהליך הפרידה שלי אני מתחילה עכשיו.
כמו שנועה אמרה לי: תכיני אלבום, זכרונות לאפריקה..
כמו שמיה אמרה לי: את לא נפרדת, את רק הולכת לחוות ועוד מעט תחזרי.
מזל שיש לי אותן.. מה אני אעשה בלי.
יוצאים למסע באוגוסט. עד אז מזמינה אתכם ואותי להיפגש,
ממשיכה ליצור, לצייר אריחים וכיורים. יש לנו שישה חודשים שלמים להגשים ביחד חלומות
מחכה לכן!!!
*את התמונה המנוקדת, המהממת צילמה נועה זני המוכשרת..
