..התהפכה לי הבבושקה..

ככה זה צריך להיות..

ושוב שנה נגמרת.. ושוב שנה באה
...ושוב הבבושקה נפתחת ובתוכה מתגלה עוד אחת
...קוראת להן בבושקות כי בשבילי הן מדברות על סבתא שלי, על אמא שלי, על ילדיי
,השורשים וההמשך?מתי בעצם התחלתי ליצור בבושקות
,זה סיפור קצת מצחיק
השתתפתי בתערוכה בגלריה גלרינה בבת שלמה, שהנושא שלה היה כוסות קפה
הדבר היחיד שרציתי ליצור היה בבושקות,מאיזה שהוא מקום עמוק ולא מוסבר הן הגיעו
..מהאובניים עלו בבושקות קטנות וגדולות סבתות, אמהות וילדות
..כלים לסוכר,קפה ותה.ניסיתי להבין מה זה אומר, מה אני צריכה לדעת ועוד לא מקבלת תשובה
במהלך הימים שעבדתי בשמחה גדולה כל כך על המתוקות האלה גיליתי שאני בהריון
עם ילדי השלישי. סוג של בבושקה, אושר גדול

ניתן לפתוח בקלות את הבבושקה ולגלות בתוכה עוד אחת, הן מזמינות להתבוננות וסקרנות אמיתיים, להבין כל אחת מהן,להכיר כל אחת מהןחושבת על עצמי, סוג של בבושקה גדולה שלאט לאט מקלפת את קליפותיי ונשארת קטנה, יחידה, גרעין שלא נפתח יותר
מהות של לב פועם.בלי רווחים ובלי פתחים גרעין של אהבה שלאט לאט גדל והתנועה היא אינסופית של פתיחה וסגירה
חושבת על אימי וסבתי, שכבר אינן אבל כל כך חיות בתוכי, ממשת ללא סוף את האהבה הגדולה שלהן ליצירה, חצבע, לחימר
חיה אותן יום יום בסטודיו שלי
אז זהו, אנחנו בסוף של שנה, ובתחילתה של נוספת סוף והתחלה והמשך של אותה הדרך
אז שנפתח את הבבושקות לאט, ונזכור שכל דבר מגיע בזמנו,
נהנה מהשלבים של הקילוף, נרגיש את האהבה בגילוי,
שנלמד להכיר את עצמנו ולא נפחד מהצבעים העזים שממלאים את ליבנו

מבקשת מכל אחת לבקש משאלה קטנה מעצמה, לאחל לעצמה איזושהי הבטחה
לשאול שאלה ולדעת שהתשובה עוד מעט תגיע ואיתו הצבע שמתאים רק להוהכי חשוב, לזכור , עם כמה שזה נורא נדוש
לשמוח במי שאת.. לחבק הכי חזק בעולם את הבבושקה שאת

מתנות קטנות בדרך

רציתי לכתוב משהו אחר לגמרי
אבל אז ירדתי לסטודיו וברדיו ניגן השיר של אברהם טל
שמיד פתח לי את הלב ושוב נזכרתי למה אני כל כך
אוהבת את הזמר הזה..
פשטות המילים שלו,
כל כך הרבה פעמים השירים שלו הצליחו להרגיע, לפתוח, להזכיר
לי את החמלה הגדולה שיש בעולם הזה..

"אם את הולכת
או אם את חוזרת
שייגמר יומך בטוב.."

איזו ברכה מדהימה לכל איש ולכל אישה,
לכל אהוב ולכל אהובה.
מוצאת את עצמי מרגישה שהשיר נכתב בשבילי,
מוצאת את עצמי מברכת בשיר הזה את כל אהוביי..

"ימים טובים נותנים עוד כח לצחוק.."
מאמינה שכל דבר הוא זמני וקצוב
וגם מה שנראה רע עכשיו
ייתברר כטוב מסויים,
הצחוק שלנו משחרר מועקות, מזכיר את הכוחות
והימים הטובים.. אין לי מילים..

"שים אליי לב
שוב נתקרב.."
לא רק אני מרגישה שאהבה היא התרופה להכל..

נזכרת בספר מקסים שאני קוראת עכשיו
"בונה ארמונות בכפית"
של איריס ערד,
סיפור אמיתי על אישה אמיצה,
שהפכה להיות צמח ובכח האהבה של אוהביה ושל עצמה
חזרה לכאן.
ספר מדהים, שמשפט מתוכו לא יוצא לי מהראש (או מהלב)
"אין אנשים זרים, רק חברים שעוד לא הספקת להכיר"

אז אחרי המונולוג ה.. שלי,
שלכולנו תהיה שבת שלום,
ושייגמר יומנו בטוב..
נשיקות

חג אורים שמח!

אני מניחה שמי שמכיר אותי קצת יודע שהכי אני אוהבת ליצור בבושקות..

הבובה הנפלאה הזו, הנפתחת ובתוכה יש עוד אחת מסמלת בשבילי את הנס הזה,

שנקרא חיים.

לכבוד החג (שתיכף כבר נגמר, בלי שהרגשתי..)

יצרתי חנוכית בבושקות, שבעצם מספרת ומזכירה לי את הנס הקטן

שעליו אני מודה כל יום:

מזכירה לי שאנחנו מוקפים באנשים נפלאים.

מזכירה לי את החברות הנפלאות שלי, שבלעדיהן אני חצי בנאדם

מזכירה לי שלכל אדם יש אור, רק צריך להדליק אותו.

מודה כל בוקר וכל ערב על הניסים הקטנים שמקיפים אותנו,

לפעמים בלי שאנחנו שמים לב אליהם..

המאורות הקטנים שמאירים את ימינו ונותנים לי כח ליצור ולאהוב.

מוסיפה לכם מתכון של לביבות תפוחי אדמה, הכי פשוטות, הכי טעימות.

המתכון שייך לליבי שרון, הבבושקה הפרטית והיקרה שלי. ביתי האהובה.

לביבות ליבי

10 תפוחי אדמה מגוררים גס.

2 כפיות מלח

6 כפות קמח

4 ביצים.

אופן ההכנה:

מקלפים את תפוחי האדמה, מגררים בפומפיה גסה.

סוחטים את תפוחי האדמה ולהם מוסיפים את כל שאר המצרכים.

מטגנים בשמן חם מאוד, צד אחד עד שהוא מזהיב,

ואז את הצד השני.

אפשר לפזר עליהם אבקת סוכר,

אפשר להגיש עם יוגורט.

בתאבון!!

ולאחרונה חביבה, המתוקה שלא נשארה לה עוגה לנחמה,

שולחת לך פרוסה ווירטואלית.

נשיקות.

הייתי אמורה לפרסם פוסט חגיגי לחנוכה..

מלא בתמונות של ילדים מחייכים, חנוכיות ואור.

אני לא מסוגלת.. הדבר היחיד שאני חושבת עליו

זה על שריפת הענק שמכלה ברגעים אלה ממש בתים של אנשים.

עצים ושיחים בני עשרות שנים. חיות בר רבות שאין להם לאן לברוח. אנשים.

מבקשת לחבק ולנחם

לשלוח אהבה

מציעה עזרה

מתפללת שתיגמר האש

שכולם יוכלו לשוב לביתם

ושנס קטן אולי בכל זאת ייקרה פה.